פסק-דין בתיק ת"ק 009135/03

1.         כותרתה של תביעה זו, כפי שנוסחה על ידי התובעת, הינה "נזקים בחוצפה ובאכזריות", וסכומה הועמד על סך של 17,800 ש"ח.

            הצדדים לתביעה זו הם התובעת, המתגוררת בקומת קרקע בשד' ההשכלה 44 בתל אביב; הנתבעת 1, חברת שיכון עובדים (להלן:- "שיכון עובדים"), אשר היתה בעלת הקרקע הסמוכה; הנתבעת 2, חברת רותם שני (להלן:- "רותם"), אשר רכשה את הקרקע הגובלת בחצרה של התובעת משיכון עובדים, והנתבע 3 (להלן:- "בללי"), שכן של התובעת המתגורר עימה בבניין.

2.         התובעת הגישה כתב תביעה, כתוב בכתב יד, לא מחולק לנושאים וראשי פרקים וקשה עד מאוד לחלוץ את הטענות והסעדים המבוקשים על ידי התובעת בכתב תביעה.

להלן מקבץ הטענות כפי שהובנו מכתב התביעה:

התובעת טוענת, כי הבעיות החלו בשנת 1997, כאשר מכרה את דירתה בקומה ב' לבללי ועברה לגור בקומת הקרקע. התובעת טוענת, כי בללי מתנכל לה ומאיים עליה בכל הדרכים האפשריות.

            עוד טוענת התובעת בכתב תביעתה, כי ביום 22.2.00 היא הבחינה שאנשי שיכון עובדים החלו מבצעים עבודות, והיא הגישה תביעה לבית משפט, אולם שם התברר כי ניתן נגדה פסק דין שיש צורך לבטלו.

            כנגד רותם טוענת התובעת, כי ביום 22.2.03 הרסה זו את הגדר השייכת לה, ועד יום הגשת התביעה טרם פרסו חזרה את גדר הבטחון. התובעת טוענת, כי רותם שפכה בכוונה שמן מסריח על כל הגינה.

            התובעת טוענת, כי העיריה לא מתייחסת לפניותיה; כי נדרסה במעבר חצייה, אולם חבריו של בללי, העובד במשטרה, סגרו את התיק; כי היא מתגוררת במקום 43 שנים וגם אם המגרש שייך לשיכון עובדים או רותם, אזי מגיע לה פיצוי עבור הקרקע; התובעת טוענת, כי מטרת הנתבעים היא לסלק אותה מדירתה ולגזול את רכושה; התובעת טוענת, כי הנתבעים הביאו חתימות מזויפות לעיריה, העיריה העלימה עין והיתר הבניה לא חוקי; התובעת טוענת, כי הנתבעים כל הזמן שופכים עליה לכלוך ומים וכי גזלו ממנה אדמה.

התובעת ביקשה מבית המשפט שיחייב את הנתבעים לשלם לה את הוצאות בית המשפט, את הנזקים שנגרמו לה, יעניק לה את הפיצוי עבור אדמתה שנגזלה וכן יורה על השבת הגדר.

3.         שיכון עובדים הגישה כתב הגנה וטענה, כי כתב התביעה כפי שהוא מנוסח אינו מאפשר התייחסות עניינית לאמור בו.

            עוד ציינה שיכון עובדים, כי ביום 27.1.94 ניתן פסק דין לסילוק ידה של התובעת מחלקה 73 בגוש 7033, במסגרת תיק 63412/93. שיכון עובדים טענה, כי במשך שנים התובעת תפסה שלא כדין רצועת קרקע שלא היתה שייכת לה ואילו הבקשה אשר הגישה התובעת לביטול פסק הדין נדחתה.

            שיכון עובדים טענה, כי מכרה את הקרקע לרותם ולפיכך אין לה יותר קשר לחלקה.

4.         רותם הגישה כתב הגנה וטענה, כי היא מבצעת פרויקט ב"שטח המריבה" וכי הסכימה להקים גדר אשר תחצוץ בין התובעת לבין שטח הפרויקט. רותם טענה, כי נוהל משא ומתן עם בא כוחה של התובעת, אולם לטענת רותם גם הוא לא הצליח להבין מה מבוקשה של הגברת התובעת.

            בעקבות תלונות ופניות של התובעת זומנו פקחי העיריה ורותם הסכימה לבנות גדר על פי מפת המדידה של המגרשים, אולם התובעת לא הסכימה לסימון של הפקחים. רותם הציעה לתובעת לפנות למודד מטעמה, אולם היא לא עשתה זאת עד היום.

5.         בללי הגיש כתב הגנה שבו נכתב כי רכש מהתובעת את הדירה בשנת 1997 אולם מאז טוען בללי, כי הוא ומשפחתו סובלים מהצקות והטרדות בלתי פוסקות מצד התובעת, הכוללות הגשת תלונות במשטרה, נקיטת הליכים משפטיים, השלכת פסולת וכו'.

ההוכחות והראיות

6.         ביום 31.12.03 הופיעו בפני התובעת נציג שיכון עובדים, נציג רותם ובללי.

            בפתח הדיון הסבירה התובעת, ששמה מלכה באגי, כי היא מכונה גם רות דגן. לשאלת בית המשפט מהם הסעדים המבוקשים על ידה, ענתה "צו שיחזירו את הגדר איפה שהיתה" וכסף, אולם אינה יודעת כמה כסף היא תובעת.

שיכון  עובדים הציג בפני בית המשפט את פסק הדין של הפינוי משנת 1994 וטען, כי ניקו את חצר התובעת ובנו לה גדר מגולוונת.